על הליך בוררות ועל בורר

הרבה מקרים של סכסוכים עסקיים או אחרים  מגיעים לבתי המשפט לדיונים ותביעות.

לפעמים סכסוך מסתיים בפשרה אחרי משפט ארוך ומתיש שלוקח זמן וגם עלות כספית.

במקרים רבים שבהם יש טענות וטענות נגדיות אפשר לסיים את הסכסוך בהליך בוררות.

הליך בוררות הוא הליך מחוץ לבית המשפט שבו הצדדים לסכסוך ממנים אדם שמקובל על שניהם כדי שיהיה בורר בינהם.

לפני תחילת ההליך צריך להיות הסכם בוררות שאז 2 הצדדים מחויבים לו.

מי שמונה להיות בורר יכול לשמוע מה אומר כל צד בסכסוך וגם לבקש מסמכים וראיות להוכחת טענתו.

בורר לא חייב להיות כפוף לדיני הראיות והוא יכול לעשות כראות עיניו בהליך.

בסופו של דבר הבורר יכול להחליט על פיצויים לאחד מהצדדים וזה כמו פסק דין של שופט שאפשר לממש בהוצאה לפועל.

פסק הדין חייב להיות מנומק.

פסק בוררות יכול להאכף בעזרת עורך דין.

להליכה לבוררות יש יתרון גדול על הליכה למשפט והוא המהירות של ההליך שחוסכת הרבה זמן מ2 הצדדים.

עוד יתרון להליכה עם בורר הוא אפשרות למנות אדם מקצועי שיהיה בורר בתחומים מקצועיים שבהם לשופט אין ידע כמו למשל ליקויי בניה

או דברים מקצועיים אחרים.

החסרון של שימוש בבורר הוא שעל פסק דין של בורר אין כמעט אפשרות לערער אחרי שהבורר הוסכם בין הצדדים.

אפשר להיות מיוצגים לפני בורר על ידי עורך דין שעוסק בסכסוכים עסקיים ובוררויות כדי שידע להציג את הדברים כמו שצריך וגם לראות שכל ההליך נעשה בצורה טובה.

מי יכול להיות בורר?

אין מגבלה בחוק על מי יכול להיות בורר ולמעשה כל אחד יכול. לא צריך שתהיה לבורר השכלה משפטית או אחרת כדי להיות בורר וצריך רק שהוא יהיה מוסכם על 2 הצדדים.

במקרים רבים לוקחים לבוררות שופטים לשעבר או עורכי דין בכירים.

שכר הטרחה של הבורר בדרך כלל גבוה מאגרת בית משפט וגם הוא מוסכם בחוזה בוררות.